הלקט של 19 בפברואר נפתח באופן חריג בשיחה ישירה ולא־מערכונית על תגובות הומופוביות לחתונה של שתי נשים. טייכר וזרחוביץ׳ חוזרים שוב ושוב לשאלה ״מה אכפת לך?״ ומחברים אותה למתח הרחב יותר בין ליברליות לשמרנות ערב הבחירות. משם חוזרים לפינות: שירים שהשז״ם לא מזהה, גיא רולניק שמחבר את נתניהו ומארק צוקרברג לקונספירציה שמתחילה בהרווארד, פאפה, וג׳רי עם קורס לקריאת מחשבות.
דרור גלוברמן מגיש את Next, ההולוגרמה של שמעון פרס יוצאת נגד עומר מילר ולחם שום מחתרתי, וזוהר לבקוביץ׳ ממשיך להפוך הכול להשקעת כרישים. דורית חוזרת לשעשועון. תחרות המאזינים עוסקת במהירות ובכישרונות חריגים, והסקר מתווכח אם כשצופים בסרט דיגיטלי עדיף לקנות אותו או רק לשכור.
לקט שבו רגע רציני ומובהק בתחילת השידור יושב לצד העולם הקומי הרגיל. השיחה הפותחת נשמרת בתיאור משום שהיא יוצאת דופן בטון שלה: לא דמות ולא מערכון, אלא תגובה ישירה לשיח ציבורי סביב זוג נשים. אחריה התוכנית חוזרת מיד למנגנון המוכר של פינות ודמויות, ולכן המעבר עצמו הוא חלק מהזהות של הפריט.
לצד רולניק, ג׳רי, גלוברמן ופרס יש גם תחרות מאזינים וסקר צרכני קטן, מה שמדגיש את הפער בין פתיחה ערכית ורצינית לבין שאר שעת המיטב.