המיטב: פרס הרדיו, טינדר כשר והטעות באודיובוק

הלקט הראשון אחרי החגים ממוסגר סביב זכיית התוכנית בפרס הרדיו בקטגוריית תוכנית מלל שאינה אקטואליה. טייכר וזרחוביץ׳ חוגגים את עצמם בהתנשאות מכוונת, מתווכחים איך להגיע לטקס ומכניסים את הפרס שוב ושוב לשיחות. דיסקו זון פותח את הסתיו, ואקי אבני מסביר מדוע משחק הוא כביכול העבודה הקשה בעולם תוך אזכור ניקול ראידמן.

בשיחה אישית עולים חתול שמטייל ברצועה וסיפור על התינוקת אמי בפעוטון: ילד אחר מטפס על ערן, והוא חושש שמצלמת האבטחה תציג כל ניסיון להוריד אותו באופן חשוד. שאלת היום עוסקת בעיגול שעות וזמנים. פאפה מדווח על המנדט, ופליקס וילנסקי מגיש את ״קיש קיש קריא״. ג׳רי חושף ״מתחזים״ ומקריא זן.

אחד העוגנים הארכיוניים הבולטים הוא סיפור האודיובוק שבו נשארו בקובץ כמה טייקים רצופים של אותה מילה — ״Park, Park...״ — במקום העריכה הסופית. ״כמעט שבת״ מנסח כללי טינדר כשר לדתיים, וההולוגרמה של פרס יוצאת נגד פילטר נמשים, הג׳וקר ותופעות נוספות. ״חברים של חברים״ מצטרף לתמהיל.

הזכייה בפרס היא המסגרת, אבל הסיפורים והקטעים העצמאיים נשמרים כעוגני חיפוש. גם השיחות סביב הפרס עצמו כוללות התלבטויות איך להגיע לטקס ומה מותר כבר להגיד על הזכייה, ולכן הוא באמת frame של כל השידור. סיפור מצלמות הפעוטון הוא דוגמה לפרט אישי שלא כדאי לקצר: ערן לא רק מספר על הגן אלא על הפחד שכל פעולה תמימה תיראה רע בצילום. הטעות באודיובוק נשמרת עם המילה החוזרת עצמה, כי זה בדיוק סוג הפרט שמאזין יחפש בעתיד.