לקט פסח: שפטל, דותן ופואד נסאר

לקט חול המועד שמוגדר במפורש כרטרוספקטיבה של קטעי הומור מתקופות שונות. יורם שפטל יוצא נגד כריסמס וסילבסטר, ״שירים שהשז״ם לא מזהה״ מציג עוד מוזיקאים ויצירות שאיש לא שמע עליהם, ודורית עולה לשעשועון ומייצרת תשובות שלא קשורות לשאלות. ב״כמעט שבת״ עוסקים בהתבוללות ובגבולות שבין יהודים לגויים, ויש גם שירים של להקת ג׳ינס וסטנד־אפ של דני סביצ׳ה.

שאלת היום נוגעת לשבילי אופניים, אוהד מספר על עולם המלונות, ועמי שוב מנסה להזכיר לשרון מי הוא בעזרת עוד ועוד פרטים חסרי תועלת. דותן הנמר מתעסק בספייסי מיונז ובילדים, פואד נסאר מגיע עם עולם הכדורגל שלו, ותוכנית הספורט והשעשועון ״מקבילית המוחות״ חוזרים. יש גם תשדירי פרסומת אבסורדיים, רפי, גיא רולניק, יחיאל לסרי ואלינה.

השילוב כאן הוא הזהות: אין נושא מרכזי אחד אלא ערב פסח של קטעי ארכיון מוכרים, דמויות, שעשועונים ושיחות אולפן, ולכן התיאור משמר את נקודות הזיכרון השונות ולא מנסה להמציא לליקוט תמה משותפת. בתוך התמהיל יש גם חומר ספורטיבי ופרודיות על שידורי אקטואליה, לצד דמויות ותיקות שחוזרות כל אחת בפרמיס משלה.

״מקבילית המוחות״ בנויה כשעשועון שבו עצם השאלות והתשובות הופך לבדיחה, ופואד נסאר מביא את שפת הכדורגל והפרשנות שלו. יחיאל לסרי ואלינה מופיעים בחלקים מאוחרים יותר של הלקט, וגיא רולניק נכנס עם מונולוג כלכלי־ציבורי. גם הפרסומות המזויפות והמעברים בין קטעי ארכיון הם חלק מזיכרון השידור.

זהו אחד מארבעת לקטי פסח הרצופים, ולכן נשמרים בו דווקא השמות והפרמיסים שמבדילים אותו משלושת הימים האחרים ולא ניסוח כללי של ״מיטב לחג״.