אחרי שהאולימפיאדה מסתיימת השידור חוזר לשגרה, אבל ממשיך לבנות את הציפייה לעונה החדשה של האסדה באנגלית ולפודקאסט שילווה אותה. שייקה אורן, הפעם בן 129, מסביר איך להיות מיליונר באמצעות רצף עצות חסרות היגיון, חשדנות כלפי ציפורים וסיפורי CIA — גרסה חדשה לפורמט עצות החיים שלו.
ברמה האישית יש שיחה על תיקיית הספאם והודעות חשובות שנעלמות בה, על חול שנדבק לכל דבר אחרי הים, ועל נברשת שנשברה בבית ורסיסים ממנה ממשיכים להופיע חודשים אחר כך. בראנו טגניה מקבל תפקיד פארודי כמי שמפעיל את המשטרה סביב אירוע פריצה ומסביר כיצד הוא עצמו מנהל כביכול את האירוע והכוחות, ובהמשך עולה צילום פפראצי של דני קושמרו שמוליד דיון על אנשים מפורסמים שנתפסים ברגעים רגילים ועל מה הופך תמונה כזאת לאייטם.
פינת הקפה בעבודה מביאה סיפור שבו עובדים שומעים במקרה שיחה על פיטורים ומנסים להבין אם הם אלה שעליהם מדברים. הסקר שואל אם צריך לעזור לבעל מקצוע שהזמנת הביתה כאשר רואים שהוא מתקשה במשימה, או לתת לו לעשות את העבודה שלו. פאפה נכנס עם מבזק חדשות, ויש גם שיחות על חוף הים, טלוויזיה מקומית ודברים שרואים מהצד ומיד הופכים לחלק מהם. זהו פרק מעבר אחרי האולימפיאדה, עם שייקה, בראנו, קושמרו והאסדה כעוגנים המזוהים ביותר.