יום ראשון של פתיחה מחודשת אחרי הסגר. סולימאן הרחב מגיב למתווה החזרת התרבות, מציע הופעות ״מחתרתיות״ לפי מגבלות התפוסה ומערב כהרגלו שמות כמו ליאם ניסן, ניל דיימונד ונורה ג׳ונס. הודעת SMS פוליטית שנשלחה עם שם שגוי — ״שלום תאופיק״ — מוצגת כטריק מכוון למשיכת תשומת לב, וערן מגלה שצילום המסך שלו כבר הגיע לוואלה.
נחיתת Perseverance במאדים מחזירה את הרובר, הרחפן, איסוף הדגימות והפנטזיה על חיים בכוכב. עוגן נוסטלגי גדול הוא תמונת בר־מצווה משפחתית מאמצע שנות השבעים: ערן הפעוט עם מוצץ, חליפות לבנות, אבא עם פאות לחיים, קלידן, עוגת עשרת הדיברות ומזגן קיר; משם הם מאתרים גם פרסומת ישנה ל״אולמי נפטון בת ים — בתוך עשר דקות מתל אביב״.
רועי קוקה חוזר עם טור על תל אביב. אילנה טוענת שהיא האישה הישראלית שחצתה לסוריה: לדבריה ביקרה בארמון אסד, קיבלה זיתים וצמר, חזרה דרך מוסקבה והעליבה רק שני רועי צאן. טרנד הכנאפה ביפו וההתנפלות על תורים מקבלים טיפול קומי. הסקר שואל אם ראוי להחזיק את מסמכי הטסט של הרכב בתוך מגן השמש, ומוביל לזיכרונות מגומיות חומות, ניירות ישנים ותאי אחסון באוטו.