יום רביעי רגיל, אבל הפרידה המתקרבת מאלעד בילוש כבר הופכת למסגרת רגשית של השידור: מדברים על כך שמחר תהיה תוכנית מיוחדת, על החפיפה ועל מי שיחליף אותו. פליקס וילנסקי מפרגן לכמה סוגי עסקים, ובאולפן מסתבכים גם עם רחפן שנבדק ונוחת על הרכב של פנחס. שיחה על חניונים ואפליקציות תשלום עוברת לזיהוי מספרי רכב ולשאלה כמה באמת מפריע לנו שמצלמות יודעות מי אנחנו ואיפה אנחנו.
ניחושי היורו של שרון וערן נבדקים מול אנגליה־גרמניה ושוודיה־אוקראינה ומתבררים ככישלון מרשים. סקר היום שואל אם צריך להנמיך את הרדיו כשנאבדנו או כשצריך להתרכז יותר בנהיגה. מכאן מגיע זיכרון ארוך מהמילואים הראשונים: ניווט ברמת הגולן עם מפות נייר, הגעה למוצב נטוש בטעות ופתיחת מפה ענקית על מכסה מנוע של סובארו כדי להבין איפה בכלל נמצאים.
ממשיכים באהבות ילדות חד־צדדיות וביומן הכיתה שבו אפשר היה למצוא כתובת ומספר טלפון של הילדה שאוהבים. שיחה על שיירת ראש הממשלה באיילון מתפתחת להצעה להסוות אח״מים בפיאט פונטו עם מזרן על הגג. ״שירים שהשז״ם לא מזהה״ חוזר, והסיום מוקדש שוב לבילוש ולציפייה לפרידה שלמחרת.