חלק א׳ של ערב ההוקרה חוזר ל־1953, לתיאטרון העגל ולשיר ״לילה במפתן״, ומשם ל־1961, רביעיית הארגזים והמחזות ״זה לא סיר, גברת ברדוגו״, ״טיפות אף״, ״סיפור הספסרים״ ו״דלף עם הרוח״. ב־1962 פליקס טס לבוסטון עם איבה והילדים, והערב חותם בביצוע ״דולצ׳ה ויטה במכתש״ — בזמן שגילה מנסה לשמור אותו רחוק מהבקבוקים.