לקראת יום העצמאות ההפקה מטילה עליהם להכין ״69 סיבות למה אנחנו אוהבים את ישראל״, והמשימה עצמה נהפכת לבדיחה על הפאניקה מלכתוב 69 פאנצ׳ים ועל מספר שקשה מאוד להצדיק כשעוד רגע מגיעים ל־70. דורית מתייצבת לחידון שלא באמת תוכנן ומתפזרת לזנזיבר, אפריקה וטוטו; מכאן עולים זיכרונות מהפסיכומטרי, ציונים מתחת ל־600 וקורסים שנרשמו אליהם וננטשו.
ענבל אור שוב מוזכרת סביב הופעה טלוויזיונית ורעיון למנות אותה לשרת השיכון, ודודו זכאי מקבל מקטע נוסטלגי עם ״יהיה טוב״ וארץ ישראל היפה. דני סוויצ׳ה נותן סטנדאפ לפסח. בראנו טגניה מחזיר את ״כוס תוך הראש״ לליל הסדר: אליהו הנביא המדומיין שותה עוד ועוד כוסות עד שהאירוע הופך ל״כוס טו חרוש״ ולמשפחה שמגיעה לבית חולים אחרי עשרות כוסות.
ג׳רי פנדלבאום מציע אירוע הליכה שבו מסיעים אנשים לגבול מצרים ומשם כל אחד פשוט הולך הביתה, ומוסיף משפטי זן. יש גם שיחה רצינית יותר על התקיפה הכימית בסוריה. בסוף נאמר במפורש שמחר תהיה תוכנית חדשה רגילה, לא רטרוספקטיבה.