הפרק נפתח באקטואליה קשה סביב ההרוג האריתראי בבאר שבע והוויכוח על מי אחראי, וגם באמירת נתניהו על המופתי והשואה, שהופכת לשיחה סאטירית על אחריות, שילומים והגרמנים שממהרים להזכיר שהם דווקא כן עשו את זה. פאפה מקבל בפעם הראשונה מבזק חדשות משלו ומקריא גרסת Ynet עקומה: דוגמניות, מרוץ בתל אביב, אסטרואיד של NASA שעובר קרוב לכדור הארץ, צרבת, צמרמורות ואפרוחים, תוך שהוא מסתבך בעברית ומבקש מ״בוצ׳י״ לאשר שהיה בסדר.
תאריך 21 באוקטובר 2015 מחזיר את שרון ל״בחזרה לעתיד״: הוא מספר שבילדות רצה לראות את ״הגוניס״, לא נשארו כרטיסים ונאלץ להיכנס ל״בחזרה לעתיד״ — ואז עף לו המוח. משם הם מדברים על מייקל ג׳יי פוקס, סרטי ההמשך ומה באמת התממש מהעתיד שהסרט דמיין. MC ישמין מתפרץ באלתור ובבאטל ומפתח שיר שלם על יהודה אטלס — ״יהודה אטלס נרדם״ — לצד שורות על תנינים, קומפטון וגטו־גוספל.
״חוק פדר״ נכנס לחוקה: האם במסעדה צריך להצטרף במחיאות כפיים ושירה כשמלצרים חוגגים יום הולדת בשולחן אחר, או פשוט להמשיך לאכול. בסיום ערן מוצא את תעודת הפטור שלו ממילואים ומגלה שהוא רשום כרש״ר, כולל הניסוח המוזר ששירת ״שתי שנים ו־12 חודשים״.