אילנה עם ליאונרד כהן, דליק באגרוף ופצי הפצע

הפרק נפתח אחרי הופעת Chemical Brothers, כשערן מודה שהתאכזב לגלות ששני מפיקי־העל בעיקר עומדים בחושך עם USB, מניפים ידיים ונותנים לווידאו־ארט לעשות את רוב העבודה. מותו של ליאונרד כהן הופך למסגרת רגשית־קומית של היום. דותן הנמר מספר לילדים את ״פצי הפצע״: פצע קטן שעידודו לא מפסיק לגרד עד שהוא מתמלא מוגלה, דם, ריבה וחתיכות פרי, ומקבל שיר חינוכי על פולידין ואיסור לגרד.

אילנה טוענת שהייתה בת זוגו של ״ליאו״ עוד בצ׳לסי הוטל, שהוא עבד במכבסה, רצה להתגייר בשבילה, כמעט נתן לה לשיר את ״הללויה״ וביקר אצל אמה לפני ההופעה ברמת גן; היא מסיימת בגרסה עברית הרוסה של First We Take Manhattan. פרופ׳ מעשיהו לייבניץ מנתח את הספדי הפייסבוק הארוכים למוזיקאים מתים ואת הצורך להוכיח טעם מוזיקלי דרך פוסטים, hidden tracks ותמונות פרופיל.

דליק ווליניץ עולה אחרי שזכה בפרס עיתונאי, מדבר על מאבקיו סביב חומרי הדברה ועל חזרת ״שמיניות באוויר״, ונזכר בצילום אגרוף שבו במאית דרשה נוקאאוט אמין עד שאלוף נוער באמת הפיל אותו; לדבריו היה מחוסר הכרה 17 שניות ומאז הוא מאשים את האירוע בבעיות הזיכרון. יש גם חלק ד׳ של ערב המחווה לפליקס וילנסקי, תחרות על המשימה הצבאית הכי קטנונית וסיפור על מטבע של עשרה שקלים שנועם השתין עליו ליד גלגל הרכב.