רטרוספקטיבה: פרק הסיום של האסדה, יגאל שילון וגבי גזית

רטרוספקטיבה שמקבלת זהות של milestone בזכות פרק 40 — פרק הסיום של האסדה. לפניו יגאל שילון מגיע עם ״בומבות״ ומשחקי מילים ועם מתיחות חדשות כביכול, וגבי גזית פוצח במונולוג הולך ומסלים נגד יורם שפטל ורבקה מיכאלי. במסגרת מבצע של מיני נבחר מאזין בשם יואב, בגובה 1.94 מטר, שמסקרן את המגישים בגלל הנהיגה ברכב קטן.

רמי קליינשטיין מגיע שוב בדמות הצעירה שלו ומארח אמנית צעירה בשם ליבי אור לאלתורי שירים. שאלת היום היא האם לקלף ירקות ישירות לכיור, ורוב המאזינים בעד. ג׳רי פנדלבאום מדבר על פחד. ואז מגיע סיום האסדה: שירותי ה־AI חוזרים עם צי אסלות חמוש וחברים מנאס״א ודורשים את מר סטייט; הקלטות ״מה הולך כאן״ של המאזינים משולבות בתוך העלילה; ברטה יולדת בזמן ההתקפה ומתברר שהתינוק הוא של סטייט ולא של הרצי; הרצי והאינסטלטור נקלעים לעימות המזוין; סטייט מת, והתינוק נקרא על שמו.

הפרק נחתם באזכור ״פרקים 1–40״ ובאינסטלטור שמודיע שהאסלה תוקנה — סגירה מודעת לסדרה כולה. יגאל שילון משתמש בפורמט שלו כדי להפוך אירועים אמיתיים ל״מתיחות״ ולירות עוד ועוד משחקי מילים; גבי גזית בונה מונולוג שלם שבו כל ניסיון לתקן את הניסוח רק מוסיף עלבון חדש. בפרק האסדה יש גם חשיפה על האבהות של התינוק, מוות של דמות מרכזית, חילופי ירי וסגירת מעגל עם האינסטלטור — ולכן זהו פריט שחייב להיות ניתן למציאה גם מחיפוש אחר ״ברטה יולדת״, ״סטייט מת״ או ״אסלות AI״ ולא רק מהמילה האסדה.