משתעלים לפסח, אשדוד וכבודו

שניהם מגיעים צרודים ומשתעלים לקראת פסח ומנסים לנהל תוכנית בתוך שיעול מתמשך. יחיאל לסרי מזמין את הציבור לאשדוד לפעילויות חג מופרכות — ממכת חושך יזומה ועד פירמידה אנושית — והם מדברים על צפייה בסדרה כבודו ועל הטריילרים בסוף הפרק שמגלים יותר מדי מההמשך. בין השאר עולה גם האופן שבו פרסומת לרדיו תל אביב השתרבבה לסדרה תיעודית, ומשחק המאזינים סביב מתנות לחג מייצר סיפורים על מתנות זהות, זיכויים וריבים משפחתיים.

הם מתייחסים גם למעבר בין ערוצי טלוויזיה ולשאלה איך סדרה טובה אמורה לסמוך על עצמה בלי למכור לצופה את כל העונה בקטע ״בפרקים הבאים״. השיעול עצמו נהיה כלי שידורי — יציאות מהאולפן, עצירות והערות על קול וגרון — ולכן הוא מסגרת אמיתית של הפרק ולא רק מצב רפואי שולי.