המיטב
לקט · 201620.10.2016
רטרוספקטיבת חגים ארוכה שמאגדת חומר טרי וחומר חג. היא נפתחת בחלק א׳ של ערב המחווה לפליקס וילנסקי, עם ביוגרפיה מומצאת של התמלילן ואיש הרדיו, תיאטרון העגל, רביעיית הארגזים ושירים מ״זה לא סיר, גברת ברדוגו״; בהמשך מופיע גם חלק ב׳ של ערב המחווה, שממשיך את הקריירה המומצאת, השירים והשתייה של פליקס.
יגאל שילון מביא שקית בומבות לחגים. בגן שרגא תקופת החגים הופכת ל״סדנת גמילה״ בתנאי פנימייה: שרגא דורש שכל הילדים ייגמלו עד אחרי החג, מבטיח חמישה ימים בלי פיפי או קקי וטוען שהוא עצמו לא היה בשירותים מאז 1986. דותן מופיע גם מחוץ לדמות עם שירותי דרך לאופניים ביום כיפור וגם כדמות, עם שיעור שש־בש שמסתבך לסכיני פרפר ושירים.
סמי הכבאי מקבל תפקיד של קב״ן, בוחן מועמדים בשיטות קיצוניות ומכניס אחד למייבש. קול המעלית של מגדל המאה מתראיין על חייו ועל החלום להפוך ל־Waze. ״30 בצי״ מופיעה פעמיים: בפרק אחד מחליפים בין קומות החניה ועוסקים בסטטיסטיקות ויראליות, ובשני יורם מתקשר לנהג בתאילנד ביום הקטנוע הלאומי ומזניק מבצע חילוץ.
ראובן מגיע לקראת יום כיפור עם שופר טבעוני וטיפים לצום. שאלת היום בודקת אם ממשיכים לסחוט עוד טיפות דלק אחרי שהמשאבה קופצת; רוב גדול בעד. זהו לקט חגי רחב, לא רק אוסף של פליקס ו־30 בצי. בתחילת הפרק המגישים מדגישים במפורש שזה רטרוספקטיב אמיתי בתקופת החופשות ולא פרק רגיל.
חלק א׳ של פליקס נפתח בתיאטרון חולון ומציג את ראשית הקריירה המומצאת שלו; חלק ב׳ ממשיך אותה בהמשך, ולכן חשוב לאחד את שני החלקים תחת מסגרת המחווה בלי למחוק את שאר הלקט. גמילת שרגא היא אחת הפרמיסות הבולטות ביותר: הוא לא רק רוצה להיפטר מחיתולים אלא מבטיח להפסיק אצל הילדים את עצם הצורך בשירותים.