השידור חוזר אחרי החגים ב״תרבחו ותסעדו״ ועם הכבישים המלאים של החזרה לשגרה. עדן לימון מתקשרת מפריז ומספרת בהתלהבות על העיר, האהבה, המוזיאונים, האייפל והמוסלמים כאילו היא מגלה כל פרט בפעם הראשונה, תוך בלבול בשעות ובמושגים. תחרות מאזינים עוסקת בהורים שמביכים במסעדות ובמרחב הציבורי, והשיחות עוברות להורות, לשירי יום הולדת במסעדות ולדברים שהילדים סופגים מהמבוגרים.
המימונה עצמה מחזירה זיכרונות של תפאורות, פיקניקים ועצי ילדות, כולל סיפור על טיפוס על עץ ותגובה לשרף, והתחושה הפולנית של להיעלב כשכבר לא מזמינים אותך לאירוע שבמשך שנים נהגת לסרב להגיע אליו; נולד גם רצון להיות מוזמן לפחות לחינה. ״עמי״ מתקשר בעניין ניקוי שטיח, אבל שוב רוב השיחה הופכת לניסיון להבין איזה עמי זה.
הסקר שואל אם בבית צריך להחזיק צלחת אחת בגודל אחיד או כמה גדלים, ורוב המאזינים מעדיפים את הפשטות של צלחת אחת. זה פרק חזרה מובהק מהפגרה, עם המימונה והניסיון להתניע מחדש את השגרה.