אחרי הפיגוע בשרונה: שרגא, צח ברטר ודורית ועינב

רטרוספקטיבה שנערכת יום אחרי הפיגוע בשרונה ונפתחת באופן חריג בשיחה ארוכה ורצינית על האופן שבו הטלוויזיה והרשתות שידרו את האירוע. טייכר וזרחוביץ׳ מתווכחים על צפייה חוזרת בסרטוני הירי והרג המחבל, על הדחף של החדשות להראות כל פרט בזמן אמת ועל התחושה האלימה שנשארת אצל הצופה; לצד זה הם מבקרים גם את האנשים והכתבים שעומדים מאחור עם טלפונים ואת תופעת ״לירן חולצה אפורה״.

אחרי המסגרת הזו חוזרים לקטעי השבוע: עמי מתקשר שוב ומנסה לגרום לטייכר לזהות אותו באמצעות עשרות פרטים אבסורדיים. צח ברטר מודיע שהוא עוזב לארצות הברית כדי לנהל את ה־new media בקמפיין של הילרי קלינטון, עד ש״תחקיך״ מגלה שנתן לה בעבר עשרת אלפים ין והוא נאלץ להישאר ברדיו תל אביב.

שרגא חוזר לגן עם עוד דרישות ופתרונות חינוכיים, ודורית ועינב ממשיכות את היריבות המשפחתית במשחק רדיו. אמנון לוי מקבל גרסת תחקיר פרודית על נשים חרדיות. שאלת היום, חוק ביבי 6, היא האם לצחצח שיניים בתוך המקלחת; הוויכוח עוסק ביעילות, משחת השיניים שנוזלת על הגוף והזמן שנחסך.

מסגרת הפיגוע אינה רק פתיח חדשותי: היא משנה את הטון של כל השידור ומגדירה את הרטרוספקטיבה הזו ביחס לשבוע. לצד זה נשמר גם הוויכוח על עצם החזרה לשגרה אחרי הפיגוע — המגישים אומרים במפורש שהם ״כאן למרות הכול״ ושישמיעו את המיטב שלהם מראשון עד רביעי. דווקא הפער בין הפתיחה הכבדה לבין מערכוני עמי, צח, שרגא והמשחקים הוא חלק מהזיכרון של השידור הזה.