המיטב
לקט · 201629.9.2016
רטרוספקטיבה המשודרת ערב לפני הלוויית שמעון פרס, והמסגרת הזו נוכחת בפתיחה ובסיום: המגישים מדברים על הגעת מנהיגי העולם, אלפי השוטרים, מורשת פרס והקשר בין הזיכרון שלו לבין תקווה ועתיד. בתוך הלקט עצמו אילנה יוצאת ל״מחאה״ מול מועצת הקטניות, מקריאה טקסט שהיא מציגה כמעין מחמוד דרוויש ומקדמת את עצמה ואת סיבוב ההופעות שלה.
פליקס וילנסקי מקליט ברכות ופרסומות לשנה החדשה במיקרופון הישן שלו, מתעקש על מקצוענות של טייק אחד ומסתבך עם טקסטים פוליטיים ועם אאוט־טייקים. ב״30 בצי״ מציינים 20 שנה לרדיו תל אביב דרך רכב ישן, דייהטסו אפלאוז ודירוגי רכבים מעולם הקולנוע. דותן הנמר מלמד על צימוקים וענבים; ג׳רי פנדלבאום מתקן את גלגל המזלות בעקבות נאס״א; דורית מנסה לזכות בפרס באמצעות סיפורי מפורסמים; ועמי שוב מתקשר.
יש גם תחרות הורים וילדים סביב שיבושי מילים וסיפור אישי על מהומה סביב מיטת ילד. תרצי, בעלת דירות חולה, מתקשרת ומבקשת מ״מוחמד״ לשפץ נכסים במקום להוריש אותם, לצד הכלב פיצקי. שאלת היום בודקת אם זוגות צריכים להתפצל לשני תורים בסופר. זהו פרק בעל מסגרת זיכרון ציבורית מובהקת, לא עוד לקט חמישי רגיל.
קטע פליקס חשוב גם מאחורי הקלעים: הוא מתעקש על ציוד ישן, על טייק אחד ועל סמכות מקצועית בזמן שההקלטה מתפרקת. ב־30 בצי, חגיגות 20 שנה לרדיו תל אביב הופכות להיסטוריה אלטרנטיבית דרך מכוניות ותרבות קולנוע. השידור חוזר בסופו למסגרת פרס והלוויה, כך שהאירוע הציבורי ממש עוטף את כל הלקט.