הפרק נפתח בנוסטלגיה לתוכניות רדיו ישנות ובהקלטות עבר של דייוויד בואי, גראוצ׳ו מרקס ווודי אלן. כנרת מתקשרת ל״צ׳וקי״ ומנסה לגרור אותו ואת לירון לארוחת זוגות אצל חברתה צפנת; היא מדברת כאילו היחסים ביניהם עדיין קיימים, מאיימת בהתאבדות, ברמיזות לפגיעה בלירון ואפילו בללבוש את העור שלה, וכל זה כדי להגיע לערב זוגות תמים לכאורה.
בחוקת היום שואלים מה עושים כשכל תאי השירותים תפוסים: נשארים לחכות מול הדלתות או יוצאים וחוזרים אחר כך. ג׳רי פנדלבאום מגיע עם שיעור זן על בכי: ״בכי הוא הגשם שמנקה את הנפש״, ולכן הוא מנסה לגרום לערן לבכות ובסוף פוגע בו פיזית ושובר לו את היד כחלק מה״טיפול״. משם מגיעות עוד אמרות זן חסרות שימוש.
קטע נוסף עוסק בשליח שמצלם את המקבל עם החבילה והעיתון כהוכחת מסירה, וממשיך לסיפור משפחתי ביזארי על עט, משלוחים וטירה מתנפחת. זה פרק שבו כנרת וג׳רי מספקים שני מדריכים שונים לחלוטין למערכת יחסים לא בריאה.