השיר ״במכולת״ ממשיך להיות חלק מהפסקול של התקופה, ויורם קפיטולניק מגיע לבדוק את צי הרכב. הוא מוצא בוץ בחריצי הצמיגים, מפרש את נורית פתית השלג כאילו המכונית עצמה קפאה ודורש 22 דקות חימום לפני נסיעה, לצד עוד נהלים, מסדרים ותצורות צי שלא קשורים לשום תחזוקת רכב נורמלית.
עמי מתקשר שוב, ושרון מקבל עוד שרשרת של רמזים בלתי אפשריים לזהותו; בסוף מתברר שעמי בכלל חייג אליו בטעות במקום לשם־טוב, כירופרקט של כיסאות מתקפלים, והוא מנתק. בחוקת היום שואלים על לחיצת יד רפה: האם אפשר לסבול אדם שמניח כמה אצבעות קרות בכף היד ונותן לצד השני לבצע לבד את כל הטקס.
שרון וערן מתארים אותה כמעט כעלבון אישי וכסימן שהאדם כלל אינו רוצה להשתתף בלחיצה, ורוב המאזינים נגדה. השיחה נעה גם בין נוסטלגיית מכולת, רכב ויחסים חברתיים, אבל יורם, עמי והיד הרפה הם שלושת העוגנים הברורים של הפרק.