הפרק מתחיל בדיון על הסיקור האינטנסיבי של סכסוכים משפחתיים של מפורסמים — שימי תבורי, דודו אהרון ושולי רנד — ועל הביטוי ״שוהה בבית חברים״, שהופך מיד לפנטזיה שבה אפשר להיעלם מהבית ועדיין להישמע מכובד. הם אפילו מציעים מודל Headstart שבו משלמים דמי חבר כדי להיות חבר של שולי רנד.
עמי מתקשר שוב, ושרון מקבל מסע ארוך במיוחד של סימני זיהוי מופרכים בלי להבין איזה עמי זה. קווין ואדם למברט משמשים רקע לחלוקת כרטיסים ולדיון במה הופך להקה ל״אגדית״ או ״מיתולוגית״. בחוקת היום מתווכחים על שקית פיצוחים מעורבת: האם מותר לערב גרעינים שחורים עם פיסטוקים ושאר הפיצוחים, ולמה גרעינים הם עולם שצריך לעמוד בפני עצמו.
חוזרות גם ״פרסומות בשחור״ עם נמל אזור, ניתוחי לשון, יחיאל לסרי, טיים אימפלה ובובות משיער גוף. לקראת הסיום שולי רנד עצמו עולה אחרי שחזר הביתה ומספר על פרס שר החינוך לתרבות יהודית, על הקשיים הכלכליים ועל ״אושפיזין״, ומציג את הפרס כמעט כעוד הלוואה מהבנק.