הסערה עדיין כאן. סולימאן הרחב מדווח מהדירה המוצפת שלו, מתאר מים, תשתיות שקורסות וחיים שנראים פתאום כמו אסון טבע אמריקאי, תוך שהוא ממשיך לערב את אשתו ״חמוצה בחופזה״ וכל זיכרון קולנועי אפשרי. סמיון מגיע לעוד פרק ב״מדינה בממתינה״: מזגן שמייצר מים, אחריות שלא מכסה את הצינור, תיקון מעלית יקר, חשבון מים מנופח ומכונית שמד המהירות שלה מבטיח 240 אף שהיא מתפרקת הרבה קודם.
הם חוזרים למבחנים ולמחברות מהילדות, לתשובות ״כן / לא / לא יודע / לא הספקתי״ ולרגע שבו צריך להראות אותן להורים. MC ישמין מופיע בחלוק ממלון שרתון מוריה ומקדיש ראפ גבורה לאיש חברת החשמל ירון ברובינסקי, כאילו מי שמחזיר את הזרם הוא גיבור־על לאומי. אפילו אלטע־זאכן מגיע הפעם ברגל בלי הטנדר.
הסקר היומי הוא על ליפה במקלחת — האם צריך אותה בכלל — ומאזין שעיר טוען שהגוף שלו כבר מקציף את הסבון לבד. הפרק כולו הוא אינדקס של ימי הסערה: הצפות, המתנות, תקלות, חשמל וחיים בישראל שנעצרו בגלל קצת חורף.