רטרוספקטיבה: ולנטיין, רזי ברקאי ומיקי מנישמיקי

רטרוספקטיבת שבוע ולנטיין: חנות פרחים מנסה למכור לשרון זר עם אינסוף תוספות וכרטיס ברכה שלא מצליח להיסגר, והוולנטיין ממשיך גם לסטנדאפ של דני סביצ׳ה. רזי ברקאי מציג פיילוט לתוכנית לייט־נייט עם מחיאות כפיים בלתי נגמרות, מונולוג על נדב ארגמן, קריד וסילבסטר סטלון, אסתי גינזבורג ומשה איבגי, אורחים מופרכים, להקת בית וטכנאי סאונד שמתערב בכל רגע.

שרון מספר שראה בגבעתיים קטטה המונית בין אנשי בנייה למובילים והעדיף לסגת, מה שמוביל לשיחה על מריבות של מבוגרים. שאלת היום: האם אומרים לאדם זר שהשרוך שלו פתוח; רוב המאזינים מצביעים נגד. מיקי מנישמיקי משדרת מטבריה וממלון לאונרדו, מוקפת רקדנים, הכלב פאנץ׳, סבא נתי ואנשי הפקה, וממשיכה את עולם קלטות הילדים שלה.

צח ברטר מגיע מאירוע השקת האפליקציה של רדיו תל אביב, מספר על דייט צרפתי מומצא ומנסה לייצר תמונת יחסי ציבור באמצעות נשיקה בכוח עם שרון. גם עמי חוזר בשיחת ״מי זה עמי״ הקבועה. קטע הוולנטיין בחנות הפרחים כולל ויכוח על סוגי זרים, תוספות וכרטיס הברכה, והאירוע הרומנטי הופך למנגנון מכירה אגרסיבי.

אצל רזי ברקאי, עצם הפיילוט הוא הבדיחה: הטלפרומפטר, הקהל, הלהקה והטכנאי מקבלים יותר תשומת לב מהאורחים. הסיפור על הקטטה בגבעתיים הוא סיפור אישי ממשי של שרון ולא מערכון, ולכן נשמר כאן כעוגן חיפוש עצמאי.