לקט
לקט · 20084.12.2008
לקט שבועי שממוסגר בעייפות חומוס כבדה ובנוסטלגיית נוער שוליים: ויכוחים על ״קיר של אהבה״, מיקיאגי ודודי לוי, דיווחי תנועה שנבלעים בשיחות על חומוס, נתניה, הוד השרון וקרבוסילן, וחיקויי ״חגיגה בסנוקר״ של שרון עד שזאב רווח, עזריאל וגבריאל ומוסקו משתלטים על האולפן. בתוך הקישורים נולדת גם ״ערכת פאפה לווינדוס״ — חבילת צלילים למחשב עם לוג־און, לוג־אוף והודעות שגיאה של פאפה.
במערכונים חוזר ראובן מכפר הגמילה ומציג תערוכת אמנות של נגמלים מחומרים טבעיים לגמרי: צואה מיובשת וצבועה, ״מגדל בבל״, עבודה בבוקר אחרי סיגריה וסאטירה על טלוויזיה שמושכת זבובים. ערן מקבל שיחה מיוסי תכלת המוביל על פרקט של 400 חתיכות, שחלקן נשרפו בקומזיץ של הבן של יוסי, ומקבל הצעות לסתום חורים עם PVC מצולם בפלאפון. ״החמישייה האמיצה״ נפרדת מגאולה שחומה עולה ל־47.6 ואז 48.2, הרופא מתבלבל בינה לבין בקבוק קולה, רובקה הנגר מודד אותה לכוננית, ולבסוף נכתבת לה מצבה על מוות מקדחת. האופרה הישראלית מעלה אופרה על תמיכה טכנית באינטרנט, שבה שיחת מחשב בסיסית הופכת למכת בטון באוזן.
מופיעים גם פרסומות פיקטיביות: משפחתון הפשע של הדסה לילדי עבריינים, אבלין מנשרוב שקוראת בכף היד ומחזירה זקפות ישנות, הפטרייה שחוזרת מהרפתקאות בג׳קוזי, בפיליפינים ואצל ונסה, מכללת תינופת לרכילאות, ״שקט בקופסה״ עם שקט מנורבגיה ומהודו, בירה פרסיליה לנשים שהיו פעם גברים ופסטיבל הילדים של איגוד רואי החשבון בהנחיית ירון זליכה. המשורר הפלסטיני הגולה ג׳ורג׳ל מדיוני מדווח מכנס משוררים בציריך, מתעקש על עכו באנגלית משובשת, מקריא שיר על נכבדי האינטרנט שמביאים תיקיות ומגדנות ואולי גם וירוס תולעת, ומסיים עם שתי פרוצות בחדר המלון וקונדומים בטעם בקלאווה. אחריו מגיעים קדימוני קולנוע מומצאים: ״תיקנים״ של פיקסאר עם ג׳וק שרוצה להיות די־ג׳יי, הדרמה הטיבטית ״עקבים בשלג״, ״שליסל״ על אהבה בין קצין נאצי למחזיק מפתחות יהודי, ו״קפוא ועצבני 2״ עם אוטוגלידה רצחני.
מיכה פורטוגלי, הראשון לציון, מתקשר שוב לוורדה ומברך אותה באיחולים אינסופיים אחרי סיפורים על ספסלים, בדידות, אבא שנפטר כשהיה בשירותים, קומקום ששורק עם נוזי וחווה לפיטום. ג׳רי פנדלבאום קופץ לאולפן כסטוקר שמציץ למחלקת המכירות ומציג את העסק החדש שלו, ״אופנת קרב ג׳רי״: בוטיק לקולבים ובובות ראווה שבו מודדים את הבגדים של ערן על בובה מדיום, קוראים משפטים מספרו ״ערוך אני שלי״ ונעלמים באמצע התקפה. עו״ד אלי בן יעקב מתקשר מטלפון מטבעות כדי לפתוח את צוואת סבו של שרון, אבל נתקע בין יומן שמחולק לפי טמפרטורות, חותמת נוטריון, נגן עוד, ציפורים על מרגלות המטוס ודוקטור וואח. ״כלבוטק״ חוקרת כביכול את ״הממתק המרותק״, מתגלגלת לכביש בצומת הטייסים, משחקת רולטה רוסית בכספומט ומסיימת בהבהרה מנותקת. פאפה מגיע בסירה ובספידו, מודיע שפתח דולפימריום, מאכיל דולפינים במפרום, מציע לגרור את ערן בסירת גומי, שואב אוויר מבלון הליום במקום לנפח אותו וחושף פורטבלו שצמחה לו על הבוהן. בסוף פליקס וילנסקי מציג את הליין־אפ ל־6:06 — על הקומנדו ההודי, להבים וענייני פנים — אבל בעיקר נוגח במיקרופון, מתנדנד בכיסא ומדבר דרך שיניים תותבות רופפות.