תוכנית הערב: פרק 301 - מפתחות, פלפלים וישו באינטרנט

לקט בהגשת שרון ודן סגל, עם קישורים בין מערכונים ושחזורים מתקופת תוכנית הערב. בני ציצווה מתקשר לשרון מחנות רב־בריח ומנסה שוב לשכנע אותו להשאיר לו מפתח לדירה “רק למצב של עיהווה”, תוך כדי שהוא משכפל מפתח של שכנים שביקשו ממנו להחזיר אותו, פורץ אליהם, מחטט במגירת התחתונים ומחליף להם את נוזל ההברקה במדיח באמוניה. יעל דיין מופיעה כנציגת עירייה שאינה יודעת דבר על גני הילדים כי היא בדרך עם “הקייטנה המעורבת ליהודים ופלשתינאים” לבריכת גלי אמוניה, שרה באוטובוס עם הילדים ועם הנהג גמל, ומתכננת להפגין נגד הגדר שמקיפה את הבריכה. ב“אסד וצבי” בשאר אסד מתעורר בדירה בארלוזורוב, נבהל שהוא מאחר לפרלמנט הסורי, מתווכח עם צבי על חשבון הגז ועל סיוד חדר הכביסה, ומסביר שהמוסד אמור לשלם את החשבונות ושמחר יש לו על הראש את הליגה הערבית.

בחדר הירקות של נורי משווים פלפלים חריפים ומתוקים, ירוקים, אדומים, צהובים וכתומים, עד שיוסי לטיף, יו״ר ארגון מגדלי הבננות בטבריה והעמקים, עולה על הקו, צועק “לכלבים”, מתלונן על פלפל תימני ומסביר שמזג האוויר אידיאלי לבננות כך שהן “מחייכות” בכינרת; נורי מצדו חושף בלי בושה בכמה הוא קונה ובכמה מוכר. אחר כך נשמעת ישיבת ייעוץ ארגוני שבה יועץ עם אקסלים, מודל SWOT ו“קליינט בונדג׳” מנסה למנף את התוכנית, מציע מועדון לקוחות וכדי לייצר באז קובע שאחד המגישים צריך לתלות את עצמו, לפני שהוא מדרדר להצעת שיתוף פעולה עם מנו ספנות. יורם גאון מגיע עם “שבת שלום”, קומקום שקוף והטבות בקופה הראשית, ומתרגם בדרכו את When I’m Sixty-Four של “חיפושיות הקצב”, את Raindrops Keep Falling on My Head ואת “תהילה” שהופך לשיר על פן. אלפרד הרץ נכנס כביכול מהגשם, מחפש את אהובתו פרנצ׳סקה, מספר על נגינת כינור בביאליסטוק בהרכב טראנס, קורא פלייר של ג׳חנון כאילו הוא מכתב אהבה, ומציע לשלם בשיעורי כינור או בבדלי סיגריות מדיזנגוף.

דנה איבגי חוזרת ל“יופי של טיפים” אבל כמעט לא מגיעה לאיפור: היא מספרת על סוף שבוע רומנטי במצפה הימים שבו פירקה את הרגל של אמירם עם רגל של מיטה, מזמינה לערב אלתורים עם רונית אלקבץ בשם “חוזר חלילה וחס”, ומאלתרת סביב טלפון ציבורי וחישגד עד שזה נהיה חוב של עשרה שקלים. ב“מצלצלים — ערוץ ההיסטוריה” פרופ’ מיכאל הרסגור מנחה חידון טלוויזיוני על יורש העצר של האימפריה האוסטרו־הונגרית, מעלה את הפרס ל־1,200 שקלים, מבקש מהצלם ואצלב להתקרב לשאלה וממציא ג׳ינגל בלתי אפשרי למספר הטלפון. בכפר הגמילה של התחנה, ראובן מספר שהוא נקי “מלפני הצהריים”, מתלונן שהמצלמות בשירותים לא מאפשרות לו לאכול דנונה באינטימיות, מבקש שיחתמו לו שהיה שם מהבוקר, ומשווה את עצמו לגבי אשכנזי בזמן שהוא תופר כפתורים לצה״ל. בסיום עו״ד אלי בן יעקב מופיע כנציג האפיפיור אחרי קורס קיץ בפתוחה, מנסה להגיב על המצב באוסטיה, מתיר לשרון את החוזה ברדיו בשם ישו, מציע דם ושתן מקופת חולים בנצרת, לחם קודש מקמח מלא עם נגיעה טורקית וברושור ל־Jesus.org. אחרי הקרדיטים נשמעת פרסומת פארודית למכללת מוצי קליין למקצועות חשובים, שמבטיחה להוציא מהנואשים לקריירה את המקסימום — בעיקר 12,000 שקל.