תוכנית הערב: פרק 582 - סוגרים את האולפן

התוכנית הלפני־אחרונה נפתחת כספירת לאחור לסגירת האולפן: מחר השידור מהשבלול בנמל תל אביב, ביום ראשון “לשכת האבטלה”, ובינתיים מפנטזים על שינה בקרטון של מקרר, חזרה ללהקת הנוער סברס בחולון ומכירת חיסול של כל מה שנשאר בחדר — הספה מאיקאה, תמונות מהתחנה, מנורת לבה ומתנות מהמשרד. שרון מספר חלום שבו שניהם מאחרים בשעתיים לשידור הפרידה, רבים על שירים של אמיל ומבטלים את ההופעה כדי לריב בחוץ. רועי בליקס מגיע לאולפן כמי שמעלה את קטעי התוכנית לאייקאסט, מקבל תודה על התקצירים והארכיון, ומביא איתו גם קטע ישן של Y ב־S עשר: מגזין תרבות נאצי על פרמיירת “היהודי זיס”, אווה בראון, חתונה צפויה באפריל 45 ו“צחוק מעבודה משחררת” עם מוסוליני.

בין קטעי הפרידה חוזרים מערכונים ודמויות: פאפא מגיש את “מה עיש” ומראיין את “עברי של לידר” בשאלות על כמה שירים נכנסים בדיסק, איפה לומדים זמרות ואם אפשר לבטח את הקול בקניון; בני ציצווה נכנס בקריז ומתוודה שהוא מכור לכאבי ראש, מבקש רעשים, טרטורי טפסים וגרירת רכב לחדרה כדי לקבל מנה; שבתאי מ“קופיקו בסבבה” ברמת גן מתמודד על “הגזלן של המדינה”, מתעקש שאין דבר כזה פרגית אלא שישליק הודו, מסביר את השם עם האל״ף בסוף ושר “טוהר וגבון המטפחת”; יהורם גאון מתרגם את נירוונה ל“רוי סטרודי באצבעות הקשיו”, מבצע גרסאות ל־Smells Like Teen Spirit, Come As You Are ו־More Your Love, ומאבד את השיער בסטייג׳ דייב; סבתא טייכר נתפסת בחצר בית האבות כשהיא מנסה לשתול את גאולה מחלקת התה, ומתברר שהיא מנהלת עסקי נענע ונפטלין; “מקבילית המוחות 2009” בוחנת מתמודד על כוכב נולד, ציון ברוך, קרוקס ופריס הילטון; בגלריית האמנות של שרון מופיעים מיצגי אסלה ובידה וחדר טאפו צ’יפס; דוד נתן נהיה ספרן בכלא, מוצא אוזן חמור בדוסטויבסקי, מחרים את “רפסודת האבן” וצועק שאין משמעת; ומיכה פורטוגלי מתקשר שוב לחפש את ורדה, לברך אותה שתאכל כפי יכולתה ולספר על אצבע קטנה שהתנפחה עד שאי אפשר לדעת איזו אצבע כואבת.

גם החיבורים החיים עצמם הופכים לחלק מהפרידה. שרון משחזר פדיחת פורים שבה חשב שאדם עם קיבוע בראש וכיסא גלגלים התחפש, ורץ אחריו בהתלהבות עד שהבינו אותו. מאזין בשם ולדימיר מבנימינה מספר על שירות בלהקת חיל האוויר של הצבא האדום, הסכם בארטר עם קולחוז שסיפק חומרי בניין תמורת בידור, ושתייה מקומית שהסתיימה בשלולית ובחזרה לבמה עם בוץ. מאזין אחר, רקדן בהצגות ילדים ובפסטיגל, מספר איך עלה כשכפיל של צביקה פיק במופע של רוני עם שן צבועה בשחור, החליק על הפנים וגרם לה לחשוב שבאמת נשברה לו שן. הם קוראים טקסט של דן מרגלית, מסתבכים בשם סיגורני ויבר, מדברים עם עודד בן עמי בנווה אילן ומבקשים ממנו אולי לקרוא את הקרדיטים האחרונים, מזכירים מי עשוי להגיע לשבלול — דן טורן, טוני ריי, דורון מזר ואחרים — ומסיימים בתחושת פינוי חדר: עוד תודה לאנשים שהיו סביבם, עוד הזמנה אחרונה למאזינים לבוא, ועוד בדיחה על כך שזו הפעם האחרונה באולפן הזה, אלא אם מחר תהיה תקלה טכנית וייאלצו לרוץ אליו שוב.