הרטוריקה של המגע
קטע · 201229.11.2012
הפרופ׳ מעשיהו ליבניץ מרצה ב״אוניברסיטה המשודרת״ על ״הרטוריקה של המגע״: מי נוגע במי, האדם בטאבלט או הטאבלט באדם? מבחינת נפש האדם אין הבדל בין המקסי למיני אייפד זולת הגודל, וגודל הטאבלט אינו מסייע להשיב על שאלת סוקרטס ״מהו יופי״. שפינוזה מבקש ללמוד על האדם מהצלמיות שהתקין, והפרופסור שואל אם שני אנשים שמפעילים אותו טאבלט משתמשים באמת באותו הטאבלט. אסכולת פרנקפורט רואה באפליקציות כלי לשעבוד הפרולטריון, ניטשה תוהה אם נזכה לראות את הגרסה הסופית שלהן, וליבניץ קובע שלעולם לא נגיע ל״אובר־אפליקציה״, משום שהאבולוציה של הטאבלט לא תסתיים.
מכאן הוא שואל אם רישום משימה באפליקציית תזכורות הוא ויתור על ידע והעברתו לאחר, ומנין לרשתות החברתיות לדעת מיהם חבריו של האדם לפני שהגדרנו מהו חבר. ואם ״מצא את חבריי״ מודיעה שחבר נמצא קרוב אליי — האם הוא באמת חבר קרוב?
הפרופ' מעשיהו ליבניץ מעביר תוכנית נוספת של "האוניברסיטה המשודרת" ואומר שמבחינת נפש האדם אין הבדל בין המקסי לבין המיני אייפד, זולת הגודל. בנוסף, גודלו של האייפד לא מסייע להשיב על שאלתו של סוקרטס "מהו יופי". מעשיהו שואל - אם שני אנשים שונים מפעילים את אותו הטאבלט, האם זהו אותו הטאבלט, כי האדם, באשר הוא אדם, מעצב את הטאבלט בצלמו.
חברי אסכולת פרנקפורט טוענים שהטאבלט הוא כלי נוסף הנועד לשעבד את הפרולטריון ולסמא את עיניו באפליקציות, שלכל אחד מהן יוולדו עוד updates. שואל ניטשה האם אותם Updates באמת נועדו לשפר את האפליקציה והאם מישהו יזכה לראות את הגירסה הסופית שלה. מעשיהו טוען שלעולם לא נראה את ה-Uber אפליקציה, כי האבולוציה של הטאבלט לעולם לא תסתיים.