שרגא הקצב דוחף לערן חלקי בשר בכמויות, מציע איברים מכל חיה אפשרית ואף את האיברים שהוציאו ממנו עצמו, כאילו הכול מוצר מדף.
ערן מגלה במודעות האבל ששרגא כץ, הקצב שלו מפתח תיקווה, מהאיטליז, הלך לבית עולמו. ערן נזכר בשרגא ובכמה שהוא היה איש חם ונעים. איך שהוא תמיד הציע לו גרונות של תרנגולת, כבד ולבלב, רגליים, חזה פרה, רגל, לשונות, עטינים, לחי, אוזניים, עפעפיים, לסת ועיניים. ערן רוצה רק חזה עוף, אבל שרגא אומר שחבל ושכדאי שייקח גם גרון של יען וכפות רגליים של תמנון ואת השקדים שלו. חבל! להתראות!?!