מפלגת שטפק, צפרדע אילנית ודני סביצ׳ה במונדיאל

הערב מתחיל בנוסטלגיה ובשאלות על הזמן שעובר: מוניות ומונים של פעם, נורם מקדונלד והכלבה בלונדי של היטלר, ק. צטניק וה״פלנטה האחרת״, ומשפטי ספורט שעדיין חיים בתרבות כמו ״שער שער״, ״ככה לא בונים חומה״ ו״מאיר, תירגע״. הם נזכרים גם בכמעט ארבעה תארים אקדמיים שלא הושלמו ובפער בין ללמוד משהו לבין להחזיק תעודה, עד לבדיחות על ניתוחים וטיסות שעושים כחובבים.

ג׳מיל חפוז מגיע לסשן ליהוק ומבקש טיפוסים בלתי אפשריים לפרסומות ולסדרות: ״זעמן רגוע״ למשביר, צפרדע אילנית — לא הזמרת — למעדן גבינה, ועצלן לתפקיד ב״פאודה 6״. טכנאי הגז הוותיק חוזר כשהוא בין עבודות ומחליט לנצל את הבחירות כדי להקים את ״מפלגת שטפק״, עם מצע חסר פשר, תפקידים כמו שר הבוף ושר הקורי ומערכת פוליטית שמורכבת בעיקר משמות של חלקי אינסטלציה.

שיחה על מסע שורשים לפולין מחזירה לסבתא־רבתא שמכרה תרנגולות כשהן תלויות מהחגורה, לתמונות משפחתיות ישנות ולמערכון מהנסיעה הפרלמנטרית שבה מנשקים אישה מבוגרת שכביכול הניקה את אחת הדמויות. אחר כך הם חוזרים ל״בחזרה לעתיד״ עם הילדים ולשאלה אילו סרטים באמת שורדים צפייה משפחתית, ומדברים על נייר קופי, מכונות כתיבה והטכנולוגיות שנעלמו.

דני סביצ׳ה סוגר עם סטנדאפ על הפסקות שתייה במונדיאל, המכבייה והספורט היהודי, מאצ׳ה, חשבונות מזגן והחום של הקיץ, תוך חזרה לשירי עבר ולבריטניקה. זה פרק אנתולוגי, אבל מפלגת שטפק והליהוקים של ג׳מיל הם פרמיסים שקשה להתבלבל בהם.