שבוע רביעי למלחמה, הממ״ד האטומי וצ׳אק נוריס

כבר בשבוע הרביעי למלחמה הממ״ד, פיקוד העורף והאזעקות הפכו לשפה פנימית של הבית והאולפן. הם מדמיינים ״ממ״ד אטומי״ מפואר להנהלה מול המטבחון העלוב של העובדים הזוטרים, ומשחקים עם הפער בין מי שמקבל מיגון מושלם למי שמסתדר. ננסי מביא בומבות מלחמה. הילדים מתחילים לחקות את סגנון ההקראה והדיבור של ההורים, עוד סימן לכך שהמלחמה נכנסה גם למשחקי הבית.

פיקוד העורף ממשיך לספק משחקים ורעיונות למקלט. פסח מתקרב ועדיין קשה לתכנן, וספורט וריצה נמדדים לפי מרחק ממרחב מוגן. הם נפרדים מצ׳אק נוריס דרך סרטים, מיתולוגיה ובדיחות הכוח האינסופי, חוזרים ל״מותק הילדים התכווצו״ ול״פארק היורה״ ולתקופה שבה סרטי הרפתקאות היו אירוע משפחתי.

פליקס וילנסקי מסיים עם הרמות לתחנות דלק. השגרה עדיין קיימת, אבל כל דבר נמדד דרך השאלה כמה זמן יש עד האזעקה הבאה.