נוסטלגיית Scary Movie וסרטי פרודיה פותחת את הפרק, עם מחשבה על תקופה שבה ז׳אנר שלם התקיים על לעג לסרטים אחרים. נטלי מודיע שהתקיפה העתידית באיראן תלויה בתחתוני המזל שלו. טקס למשפיענים מעלה שיחה רצינית יותר: מה בכלל הופך אדם ל״משפיען״, מה ההבדל בין יוצר תוכן למפורסם, ולמה לראות יוצרים אחרים טסים ללוס אנג׳לס מייצר FOMO גם כשלא באמת רצית להיות שם.
ליאור שליין מדבר על הניסיון לפנות לקהלים פוליטיים מחוץ לבייס ועל הקושי לדבר עם מי שכבר החליט מראש מי אתה. טוני בנאי מנסה להוכיח שהוא ״לא רק בנאי״. סיפור מטריד על מתחזה שנכנס לבור אחרי 7 באוקטובר מוביל לזיכרון של טייכר מהצבא: הוא עצמו חדר פעם לבסיס כדי לפגוש חברה, ובמקרה נשאב לטפל כחובש בחייל שהתעלף — סיפור שממחיש כמה גבולות אבטחה היו פעם רופפים.
גילי מתאהבת בצילום ומקבלת מצלמה, וזרחוביץ׳ מזהה בה עין אמיתית לפריים. בילבי ופומיקי מחזירים ילדות, דני סביצ׳ה מופיע, ובסיום חוזרת המלצה פרקטית לשעת חירום: להכיר את הממ״ד והדרך אליו, אבל לא לחיות כל היום בתוך החרדה.
היום בטייכר וזרחוביץ' נטלי השכן, טוני בנאי ודני סביצ'ה.