קרן המצוינות: קפיטוניק, אסנת וגלי טוויג

קרן המצוינות השנייה מדגישה מראש שהפורמט כולל ״מיטב — וגם דברים שפחות עבדו״, כלומר אוצרות מתוך השידורים ולא ניסיון להעמיד תוכנית אקטואלית חדשה. צח חוזר לפרשת המורה והתלמידים עם הפרשנות שלו. פליקס וילנסקי מפציץ שמות סרטים כמו ״חיסול משושה״, ״איום ומורה״, ״מאדים מבושה״, ״הצנועה הזורמת״ ו״שר ההטבעות״.

אסנת התקציבאית טוענת שזרחוביץ׳ כתב ספר בשם ״לחלוק אולפן עם יבש״, מייצרת קנאה ואיומי תביעה — ואז מתברר שהיא פשוט התבלבלה במחבר. ״מיהו הסלב״ חוזרת עם חדשות ידוענים, ומעשיהו לייבניץ מעביר הרצאה על סטוקינג בסטורי של אקס באמצעות הטלפון של חבר. קפיטוניק ממשיך לדרוש זכויות עובדים למכוניות וחופשת קיץ לרכבי הצי, כולל שחרור מכוניות מתנגשות משבי הלונה פארק.

דני סוויץ׳ עולה עם סטנדאפ. בומבות של מאזינים מקבלות פרסי Nintendo ויגאל עובר שוב דרך ננסי. הטבח הצבאי מהפרק הקודם חוזר עם קיצוב השניצלים. בשעת ה־oldies מגיעה ״בריכת גלי טוויג״: בעל/מנהל בריכה, מציל שאינו יודע לשחות, צרכים של כלב במתחם וביצת תנין שמסתיימת בתנין שנכנס בלי מנוי.

זהו בדיוק השימוש הנכון למסגרת ״קרן״ — לשים קטעים חדשים ליד מערכון ישן וחזק בלי להעמיד ביניהם רצף כרונולוגי. ה־oldie של גלי טוויג חשוב במיוחד משום שהוא מדגים מה הקרן מוסיפה לעומת סיכום שבוע רגיל: קטע שאינו קשור לאקטואליה הנוכחית מקבל חיים חדשים לצד קפיטוניק, דני סוויץ׳ ואסנת.

כך נוצרת בהדרגה שכבת ״קאנון״ של התוכנית, שבה קטע ישן יכול לחזור בלי הקדמה ארוכה והמאזינים כבר יודעים איפה הם.