לקט החופשה השני עובר בין מוזיקה, ארכיון, משפחה ודמויות חוזרות. אילנה מגיבה לדודו טסה וג׳וני גרינווד, מצליחה איכשהו לקשור את עצמה ל־Radiohead ו־High and Dry וממשיכה לבנות את הביוגרפיה הבינלאומית המדומיינת שלה. ליאור דיין מביא ״הקלטות מהארכיון״ — הודעות וקולות מאסי דיין ומיונתן גפן — ומוסיף ללקט שכבת זיכרון משפחתית אמיתית.
רמי קליינשטיין מחפש כביכול ״שיר לכתבות״, שיר שיתאים אוטומטית לכל אייטם חדשותי. דנה סשי עולה עם מונולוג, וגבי חברה של אמא מתקשרת שיכורה מקריוקי ומחזירה את עולם הבר, גדעון והשירים שהיא בטוחה שהיא יודעת. ״בברלי 102FM״ חוזרת כאודישן סדרת נוער כאוטי, והקלטה סודית מ״גן גוזלים״ של גילי הופכת את הפעוטון לריאליטי.
בתוך הלקט משולבות גם פרסומות פיקטיביות וקטעי מעבר ישנים. צח מגיע עם עולם הערכים המפוקפק שלו, בעל ״פסטה מוסקו״ מתעמת שוב עם ביקורת שני הכוכבים ומנסה להסביר למה עובש וריח הם למעשה איכות, וג׳רי פנדלבאום מביא עוד מוצר/סדנה מהזן שלו. יורם שפטל מסיים בהתקפה מפורטת על Oasis — להקה שהוא מכיר היטב מדי בשביל אדם שטוען שהוא מתעב אותה.
המסגרת היא במובהק לקט: אוסף זיכרונות מוכרים מהארכיון, לא שידור חדש שמנסה לחבר ביניהם לעלילה אחת. עוד בלקט: הרצף בין הודעות אמיתיות מהארכיון המשפחתי של ליאור דיין לבין דמויות כמו גבי, צח וג׳רי ממחיש עד כמה הפורמט מערבב תיעוד, חיקוי ומערכון בלי לסמן גבולות כבדים ביניהם. ״בברלי 102FM״ וההקלטה מהגן הם גם עוגנים חזקים לחיפוש לפי פורמט, לא רק לפי שם דמות.
היום בטייכר וזרחוביץ' לקט יום שלישי בעריכת טנצ