הפרק נפתח ב־follow-up להקלטה הוויראלית של זמרת שהעבירה כסף בטעות: אופיר כנר לוקח את ההודעה הקולית ומייצר ב־AI סרטון שבו היא כביכול מתראיינת ואומרת את הדברים, והתוצאה כבר כמעט מושלמת. מכאן לשאלה מי הפיץ את ההקלטה ומה בכלל מותר להשמיע. עוד סקר מנדטים גורם להם להתייאש מפוליטיקה שלא משנה דבר כרגע, וש״ס פורשת מהממשלה אבל ממשיכה לתמוך בקואליציה.
השיחה על גיוס חרדים חוזרת להיסטוריה של החרדים הספרדים ולמודל האשכנזי, וטייכר חושף שוב את מקצועו הצבאי המדויק: מש״ק קנטינה, כולל הקורס בצריפין/״סראפנד״ והבדיחה שבגיל 18 ברור שלא היה מתנדב לצבא אם באמת הייתה לו אפשרות לבחור. קובי פרג׳ חוגג 50 והשניים מדברים על כך שבגיל הזה פתאום אדם מרגיש צעיר ביחס ל־70, ועל אבהות ופרישה בעתיד.
ניסויי וידאו AI ממשיכים עם חלומות ובדיקות ראייה. ״צ׳רלי וחצי״ והמחזמר העתידי מקבלים עוד סיבוב עם ״כמה ביצים״ ושיחת גילה אלמגור. מדד השווארמה חוזר אחרי שאפילו עקיבא נוביק מזכיר אותו: הם מחשבים עלויות חומרי גלם, משווים שווארמה יקרה וזולה, מפנטזים על מתקן ביתי ומתווכחים על סכין מול חותך חשמלי.
שיחות ספאם שמתחזות ללייב בעזרת שיעול ו״הלו?״ הופכות לעוד דיון באמון טכנולוגי. ערן צור בן 60 חוזר עם חגיגת יום הולדת אפלה, ו״מגזין סוף השבוע של מאקו״ מסיים את השעה. הסיפור הצבאי אינו רק אנקדוטה על קנטינה: הוא משמש אותם כדי להמחיש כמה טבעי היה לנער בן 18 לבחור לא לשרת אילו המדינה הייתה מציעה זאת כאפשרות.
ה־follow-up למדד השווארמה חשוב גם ברמת הקורפוס — בדיחה על מחיר מתחילה לקבל הכרה מבחוץ ולהפוך למדד ממשי־למחצה. בתוך כל זה, הסרטון של אופיר כנר מראה כמה מהר קטע קול פרטי יכול להפוך לדמות וידאו אמינה כמעט לחלוטין.
היום בטייכר וזרחוביץ' בומבות טריות של ננסי, ערן צור חוגג 60 ומרים את האולפן וגם המלצות קריאה לסופ"ש מבית מאקו