הסוכה של סבא, התחתבת והסוכן האיראני

ערב סוכות פותח בפער בין סבא של זרחוביץ׳, איש תחזוקה באל־על שבנה סוכה יציבה עם מסמרים בפה, לבין הנכד שמודה שהוא מתקשה לבנות אפילו קובייה פשוטה. מכאן הם מגיעים לסוכות מתנפחות/טקטיות לאדם אחד ולשאלה למה בכלל להקים מבנה זמני כשיש מספיק עבודה בבית. שיחה על כטב״מים מקבלת תיקון אישי: אשתו של זרחוביץ׳ שירתה ביחידת כטב״מים ומפרקת במהירות את ההסברים המתנשאים שלו.

מומחה בשמים בשם אמיר מגיע לדרג ״בשמי חג״ איומים ואף משתמש בפינה כדי להעביר הודעת פרידה. רגע אישי קטן הופך לעוגן מרכזי: חבר אומר לזרחוביץ׳ ״התחתבת״, מילה שמרימה לו את הביטחון יותר מ״רזית״ ומפתחת דיון שלם על מחמאות גוף, גברים ואיך משפט קטן משנה יום. החדשות על ישראלים שגויסו בידי איראן דרך טלגרם וקריפטו — תחילה למשימות קטנות ואז לפעולות חמורות — מובילות לשיחה על כמה קל להסתכל על זה כאילו מדובר רק באנשים חריגים, אף שמדובר גם באזרחים רגילים.

הם ממציאים שמות עסקיים כמו Take it Cheesy ו־Eggsperience. זרחוביץ׳ מספר על ילד שנתפס בחוץ בזמן אזעקה והתחבא מתחת לספסל; אחר כך האב והילד עושים ממש תרגול ביתי של מה עושים, איפה מסתתרים ולמה מחכים עשר דקות בגלל שברי יירוט. ״דוד גרוסמן״ מגיע בעקבות פרס/שהות ברומא, אבל התסריט שהוא מציע מתגלה במהירות כסיפור של צבי הנינג׳ה עם לאונרדו, מיכלאנג׳לו, ספלינטר ושרדר.