ארבע החטופות, מילות הניחומים ומתאמת האינטימיות

השידור נפתח בשמחה גדולה על ארבע החטופות שחזרו, לצד ניתוח טקס השחרור של חמאס: הבמה, הקהל, השקיות, הצלב האדום וכמעט־התאונה ליד הרכב. השמחה מלווה בידיעה על המחיר הכבד ועל העבודה שעוד נותרה. קפיטולניק מגיע עם ״שפעת הרכבים״ ומכניס את צי המכוניות לבידוד. זרחוביץ׳, שנמצא עדיין בשלושים ימי האבל, מנתח את כל שפת הניחומים: ״משתתף בצערך״, ״מצטער לשמוע״, חיבוק, שתיקה, ומה באמת אפשר להגיד למי שאיבד אדם.

הוא מספר גם על חלום שבו לירון בהיריון, ומשם נפתחת שיחה על היריון גברי, הנקה ואבנים בכליות. השידורים החיים סביב החטופים והשעות האינסופיות של פרשנות מקבלים ביקורת, ואפילו השיר ״אל תתקשר אליי״ של נסרין נפגע אצלו אחרי שהפך למם פוליטי. יש גם לחיצת יד שהשתבשה בהלוויה, רעיון למונית שיתופית בשם ״מוניתה״, קוסקוס בלי קוסקוסייר, טבית וחוואייג׳, ויכוח על שקית בפח האמבטיה ומפתחות שנעלמו בבית ונמצאו ליד רצועת הכלב.

מוצאפי מנסה לסגור לזרחוביץ׳ קמפיין קפה לצד ליאור רז. לקראת הסוף הוא מספר על מתאמת האינטימיות בסדרה שלו, שמגדירה מראש גבולות מדויקים לסצנת מין קומית עם חברה ותיקה, ועל השיחה עם אבישי אלוש סביב מגע וצילום.