רגע לפני עסקת החטופים הראשונה והפסקת האש, הפרק מחזיק יחד תקווה זהירה, חרדה והומור. הקליפ של גלנט עם ״מאושר ושמח״ הופך לרפרנס חוזר, ובמקביל הם מבקשים לצמצם הצהרות מיותרות לפני שחרור החטופים. שחר מקיבוץ סעד, קצין לשעבר שחזר לצבא כעובד סוציאלי בתחום בריאות הנפש, מספר על אשתו ושלושת ילדיו שפונו ועל העבודה עם קהילת העוטף; הוא מדבר על בחירה להיות ״בצד המחבר״.
ערן מספר על קניית שטיח אצל מוכר במבטא פרסי, על שטיחים ״לכל החיים״ ועל הלחץ שמוכר מיומן יכול לייצר. ארנון טל מספר על התנדבות בחקלאות ובסאונד וממליץ על כותבות שעוסקות בשכול ופוסט־טראומה, כולל ליאת שדה־סעדון, אמו של איתי שנפל. דנה עושה סטנדאפ בסיסים על בעל ש״לא עושה כלום״ ועל חיי זוגיות בזמן מילואים.
הם משמיעים גרסה חדשה ל״עזרה בדרך״ של נועם רותם. יש גם מאזינים ותיקים שמחזירים את ״החמישייה האמיצה״, בבו אל־חוטן וגבולות הרדיו של פעם, ופארודיה על סוכן שמנסה להשיג קמפיינים מופרכים.