ערב ראש השנה כבר מורגש בכל הפרק. רונה המטפלת שולפת מחברת כביכול משנת 1979 וקוראת לשרון את ״הבטחות ראש השנה״ של הילד שהיה: יותר חברים, אהבה לרעות, חבר דמיוני ועוד טראומות שהיא כמובן ממציאה, לצד דוד ויקטור. מכאן חוזרים לקרפיונים באמבטיה ולמנהג הכפרות. ערן מספר על סבו, שחזר בתשובה בעקבות נדר כשסבתו עמדה לעבור ניתוח מסוכן, ושמר באדיקות על אורח החיים הזה במשך שנים — סיפור שהוא רואה בעיקר כסיפור אהבה.
מאזינה מביאה להופעה ״טובלרון וטובלשון״. ChatGPT מקבל מקום גדול: ערן מבקש ממנו לספר עליו ומקבל שנת לידה שגויה ותוכניות מומצאות כמו ״ערן זרחוביץ׳ חושף״ ו״הסוד הגדול״; גם כשהוא שואל על יישובים ליד גן שמואל, הבוט שולח אותו לראשון לציון ורמת גן. הם בודקים אותו גם ככותב סטנדאפ ומקבלים בדיחת תפוזים חסרת פאנץ׳.
מכאן דיון בפער הבין־דורי מול AI ובעריכת וידאו — ילדים משתמשים אינטואיטיבית בתוכנות בזמן שערן זוכר פילם, סכינים ומכונות וידאו כבדות. שירה מתקשרת למכור דירה אבל למעשה מנסה למכור כל פרט בתוכה, מהשקעים והאוויר ועד זיכרונות ורוח רפאים. טייכר מחפש כלי AI לתמלול שיחה של שני אנשים.
רגע רגשי במיוחד מגיע מהקלטה נדירה שערך כילד: סבא וסבתא משכנעים את אחותו הקטנה לאכול לוקשים כדי לקבל מגפיים, והוא עצמו נשמע ברקע. ההקלטה מובילה לשיחה על געגוע, האכלה בכפייה, זיכרונות משפחתיים ומה היינו רוצים לשאול היום את הסבים שכבר אינם.
היום בטייכר וזרחוביץ' הפסיכולוגית, שירה מהדירה בחשמונאים ואדון פעמון