וואלק לימונים, קזבלן ודולב חוזרת

ערב תשעה באב, והביטוי ״וואלק לימונים״ נולד כתחליף חדש ל״טותים״ — מונח פנימי שהם כבר מזמינים את המאזינים לאמץ. הוויכוח הפוליטי על החוק, דירוגי אשראי, יריב לוין והמחאה ממשיך, אבל התרבות תופסת מקום גדול: ״קזבלן״, טל מוסרי ועופר חיון אחרי הודעת התיאטרון על המחאה, והדיון אם שחקנים צריכים להפוך הצגה לזירת מחאה מול קהל ששילם.

מכאן מגיעים לזיכרונות מהצגות בית־ספר, כולל ״חזק יותר מסופרמן״ ו״ג׳וני שב משדה הקרב״, ולהתנהגות של תלמידים בקהל. הם מדברים על מסעדות פתוחות בתשעה באב ועל מסורת מול כפייה. בגדי ים, נופשי חברה וצלמי אירועים מחזירים את הקיץ. דולב, הדייט שטייכר עדיין לא זוכר, חוזרת עם עוד זיכרונות וטענות קרובות מדי. הסיום מכוון להופעה בכפר בלום ולשיר ״הגליל״.