שידור ביום השיבוש שממוסגר כמעט כיציאה מ״בונקר״. ג׳רי פנדלבאום מציע לכאורה משא ומתן, שמתברר מהר מאוד כשיטת קרב. הם מדברים ברצינות על המחאה, על תפקיד הנשיא ועל הצורך להגיע להסכמות, אבל לצד זה ממשיכים בחומר יומיומי: ילדים וקצפת, מנעולים ישנים, יונים והשלב שבו פתאום מתחילים לשים לב אליהן.
שיחת טלפון שמגיעה בטעות מציגה שותף מהגיהנום בשם אלירן, שמנהל ריב זוגי/דירתי כאילו ערן הוא חלק ממנו. חוזר גם זיכרון ״נקמת הזעם״ וסרטי הילדות, והם ממשיכים לדחוף את ״כולם מחכים רק לי״ — כולל החרטה שהקהל לא גילה את הסרט בזמן כשהיה בבתי הקולנוע והרעיון להפוך אותו לאירוע קאלט מאוחר.
היום בטייכר וזרחוביץ' ג'רי פנדלבאום, שותף מהגיהנום ויגאל שילון