יותר מצחיק מסיינפלד, ליאור רז וריקי לפסח

אחרי האוסקר והשיחה על כריס רוק ו־Selective Outrage, הם עוברים לעולם של בקשות, פניות והזדמנויות קריירה. ליאור אשכנזי משמש דוגמה להודעת אודישן מנומסת ומדויקת, והם מדברים על בקשות אינסופיות לסרטוני ברכה. הסיפור האישי הגדול הוא על איש עסקים שפנה לערן עם רעיון לסדרת אנימציה ודרש ממנו לכתוב משהו ״יותר מצחיק מסיינפלד״.

ערן ניסה שוב ושוב לסרב, האיש לא קיבל לא, ובסופו של דבר ערן מצא את עצמו כועס בזמן שטיפת כלים עד שקערה נשברה לו ביד. מכאן הם מדברים על התמדה, דחייה והקו בין נחישות לחוסר יכולת לקבל תשובה. עולים גם ליאור רז והעלבונות ברשת — האם מילים כמו קירח, נמוך או שמן באמת פוגעות — והם מסבירים שלא כל ביקורת מחייבת תגובה מיידית.

פינת ״שירים שהשז״ם לא מזהה״ חוזרת. שאלת הסקר עוסקת בבקבוק רב־פעמי. לקראת פסח ריקי מתקשרת עם ניקיונות, תרומות ומכירה של חפצים מופרכים. ברקע ממשיכים הוויכוחים סביב מתווה הפשרה והפוליטיקה, אבל זה פרק שבו סיפורי הכתיבה והקריירה בולטים יותר.