דובר צה״ל, פזמון של מודעות עצמית ושניצלים במילואים

הפרק ממשיך את הגל הפתוח, אך מחזיר יותר מבנה קומי. תומר בן־ברוך, סטודנט למוזיקה שעובד בחליבה, מספר על חבר שנרצח במסיבת נובה ומשמיע את ״פזמון של מודעות עצמית״. דובר צה״ל מקבל פארודיית הצהרה משלו, עם כל שפת העדכונים וה״לא הפסקת אש אלא הפוגה״. הם מדברים על הדימויים המלחמתיים שנוצרים ב-AI, על אזעקות ועל הדרך שבה אפילו דייטים וחדרי מדרגות מקבלים עכשיו משמעות חדשה.

פליקס וילנסקי מגיע לפרגן לעסקים עם משחקי מילים מותאמים לתקופה. חוזר גם זוג מספר הבישול במיקרוגל, שי ולי, וממנו מתגלגלים לנוסטלגיה של ספרי בישול ותוכניות ישנות. יאיר מכפר ורדים מספר על החיים בצפון ועל סגירת מסגרות לילדים. נדב יועץ הזוגיות מנסה להפוך אזעקה להזדמנות להיכרות בחדר מדרגות.

רובי וויליאמס ו-Take That נכנסים לשיחה, ורגב מתקשר ממילואים בצפון תוך כדי הכנת שניצלים. בחלק הרציני יותר הם חוזרים שוב למשפחות החטופים ולשאלה למי מיועדות הצהרות כוחניות כשכולם כבר יודעים שישראל רוצה לחסל את הנהגת חמאס.