טייכר מספר על הנסיעה הראשונה עם גילי הביתה, על הסלקל ועל המפגש הראשוני של הכלבה עם התינוקת. במקביל המונדיאל ממשיך לעורר שיחות על איראן, מחאות ופוליטיקה סביב המשחקים. יובל נח הררי חוזר להרצאה חדשה שבה הוא מטפל בספרים נטושים, מציע לצלם סיכומים במקום לקרוא ומסתבך גם עם תמי 4 עצבני.
סיימון לבייב מקבל קורבן חדש, ניקול, שנשאבת לסיפור של הלוואות, כסף והבטחות, עד שסיימון עצמו נכנס לתמונה. יש גם מסע נוסטלגי לקדם אירוויזיון 1989 ולאבי דור, וקטעי ״פרסומות בשחור״. הפרק מחבר יפה בין האבהות הטרייה והבית החדש עם גילי לבין שתי דמויות חוזרות גדולות — יובל נח הררי וסיימון לבייב — שכל אחת מגיעה עם עלילה קונקרטית שקל לזכור.
יובל נח הררי מקבל כאן פרקון שלם סביב היחס לספרים: מה עושים עם ספר שלא מסיימים, האם מספיק לצלם תקציר, ואיך טכנולוגיה מחליפה כביכול את הקריאה. בסיפור של סיימון לבייב חשובים גם שלבי הפיתוי והכסף ולא רק עצם הופעת הדמות. סיפור הכלבה שמקבלת את גילי הוא עוגן אישי נפרד למי שזוכר דווקא את החזרה הראשונה הביתה.
היום בטייכר וזרחוביץ' יובל נח הררי, ניקול וסיימון לבייב וגם פרסומות שלנו