המונדיאל כבר משתלט על האווירה. פנחס בודאגוב נשלח לקטאר כנציג השידור, אבל במקום להתמקד בכדורגל הוא מתאר מסעדות, אוכל מקומי וסידורים, ואף מתחיל להתעסק במכירת כרטיסים. עמי מתקשר מ״המונדיאל בבלומפילד״ כאילו הטורניר עבר לתל אביב ומחזיק מציאות חלופית שלמה. גילי בת כשבוע וטייכר מדבר על היציאה מהמלונית והחזרה הביתה.
גבי, חברה של אמא, חוזרת ומעמיקה את המיתולוגיה המשפחתית: היא טוענת שהניקה את ערן, מדברת על אביו ומפזרת עוד רמיזות לקשר ישן שלא ברור אם היה. בהמשך יש זיכרונות מהופעה של פלורנס אנד דה משין שנקטעה בגלל אירוע רפואי/קורונה. זהו פרק שבו המונדיאל משמש מסגרת אבל שלושה עוגנים עצמאיים — פנחס בקטאר, עמי בבלומפילד וגבי — נותנים לו זהות ברורה.
פנחס כבר בפרק הזה מוכיח שהשליחות שלו תתנהל לפי אוכל ולא לפי מערך המשחקים, והבדיחה על מכירת הכרטיסים הופכת אותו ממדווח לשחקן פעיל בעלילה. אצל גבי נשמרת גם הטענה שהיא מכירה את ערן מאז שהיה תינוק ושיש לה מידע שאמא שלו אולי לא הייתה רוצה שייצא. החיבור הזה הופך את הפרק גם לפרק המשך חשוב של גבי וגם לפרק מוקדם בסאגת קטאר.
היום בטייכר וזרחוביץ' פנחס בודגוב נשלח לסקר את המונדיאל, עמי שומר כיסא לטייכר באצטדיון וגבי חברה של אמא מעלה זיכרונות עם ערן