קרן המצוינות של 16.11.2022 משודרת בשבוע ״נזיל״ סביב לידה ויום הולדת ומלאה בחומר אישי. שיילי שינדלר מדברת על יחסים פתוחים ושדרנות מאפשרת, אבל חוזרת שוב ושוב לכך שבעלה עשיר, מצליח ונראה מצוין. ספריית פתח תקווה מתקשרת לערן ודורשת שיחזיר ספרי ילדים שלטענתה שאל כבר ב־1982; הרשימה הולכת ומתנפחת לספרים מופרכים וחובות של עשרות שנים.
רות מקריאה תגובות שאינן שייכות לתוכנית ואפילו מצביעה עבור אנשים לא קשורים. פליקס מפרגן למרפאות שיניים. הסקר שואל אם מותר לשאול אדם זר ״מאיפה קנית את זה?״, ושיחה על צ׳ורוס נכנסת לתוך הנושא. גבי, חברה של אמא, מתקשרת לערן ורוצה שיבוא לתלות לה ציורים, תוך רמיזות מטרידות על אביו ועל ההיכרות הישנה.
עד ראייה באיסטנבול מתאר הכול כ״אחושרמוטה״. בשעה השנייה שלום חנוך מגיע אחרי שקיבל דוקטור של כבוד ומאלתר `בואי הנה`, ברכות ושיר לטיקטוק. פליקס מפרגן לחנויות ציוד לתינוקות. רוחמה מגיעה בטעות לאודישן ומשמיעה שיר אודישנים כללי. אישה מאיימת מחפשת כדור חתום ורומזת על קשרים בעולם התחתון.
ההולוגרמה של פרס מתפוצצת על רומן זדורוב, דודו פארוק ו־`די פור`. רונה אפילו מחייגת בטעות לנועה קולר וממציאה לה ילדות — אך מצליחה משום מה לדעת פרטים על דוד ויקטור. הספרייה, גבי ושלום חנוך הם עוגני הזיכרון החזקים של השבוע. השיחה עם הספרייה אינה רק רשימת ספרים: היא הולכת ומתרחבת לשנים נוספות, קנסות וכרטיסיות ישנות ומייצרת לערן ילדות ספרותית שלא הייתה לו, בדומה לאופן שבו רונה משכתבת לשרון את עברו. כך הפרק מחבר כמה וריאציות שונות על זיכרון, משפחה וביוגרפיה מומצאת.