ההכנות ללידה, ג׳ורג׳ אלמדיוני ודוקטור שלום חנוך

הפרק נע בין סיפורי שטות של מבוגרים לבין ההמתנה המעשית ללידה הקרובה. בתחילה עולה השאלה מה עושים כשזר מציע לשבור עליך בקבוק בראש, ומידברן מוביל לשיחות על שוטים, סטירות וגבולות. שיילי שינדלר הופכת את רעיון ״היחסים הפתוחים״ ל״שידור פתוח״, וסקר עוסק באיחוד שקיות קניות.

לקראת התינוקת טייכר וזרחוביץ׳ מדברים בהרחבה על נייר טואלט, מגבונים, חיתולים, תיק לבית החולים, חדרי לידה, סביח ומקלחת משותפת, ועל התחושה של האב שאין לו באמת מה לעשות בזמן הלידה. חוזר גם קטע ארכיוני עם ג׳ורג׳ אלמדיוני, המשורר הפלסטיני־גולש שמערב חשמל ושירה. ברשתות החברתיות הם מדברים על מיוט, אנפולו ועל הנטייה לקחת ביקורת אישית, ומשם נגררים לביקורת טלוויזיה ולזיכרונות אוכל מחולון ואזור.

דוקטור שלום חנוך מגיע לקבל תואר דוקטור של כבוד ומגלגל את הסאטירה סביב האקדמיה והמעמד. פליקס וילנסקי מסיים עם פרגון לבתי עסק של תינוקות וחנויות ציוד, בזמן שכל הפרק נשאר תחת מסגרת ברורה של ״עוד רגע לידה״. יש גם שיחה על פרלמנט וביקורת טלוויזיה, ועל הדרך שבה אנשים מעדיפים להשתיק או להסיר עוקב במקום להיכנס לעימות.

זיכרונות מחולון ואזור מחזירים למקומות אוכל של הילדות, והמעבר בין חיתולים, מגבונים ובקבוקי תינוק לבין שטויות רדיו מדגיש כמה הלידה כבר מנהלת את השידור עוד לפני שהתרחשה בפועל.