קרן המצוינות של 30 במרץ נפתחת באופן חריג ורציני בעקבות הפיגוע בבני ברק. טייכר וזרחוביץ׳ מדברים על כאב, פחד והצורך להימנע מ״גינוי עם אבל״ שמרוקן את הגינוי ממשמעות, ורק אחר כך חוזרים למערכונים. יובל נח הררי מסביר את האבולוציה של המלאווח בפיצריות ושל האדם הגרוש הראשון.
ריקי מתקשרת ומבקשת כסף, וקפיטולניק מכניס אלרגיות, נהיגה ורכב לאותה מערכת כללים פרטית שלו. אוהד מנהל המלון חוזר אחרי פסגת הנגב ומנסה שוב לשווק חוויית אירוח. שייקה אורן כבר מעל גיל 200 וממשיך להציע עצות בלתי אפשריות לחיים ארוכים ולהזהיר מפני הציפורים. סאגת 2,000 השקלים בביט מתקדמת: כסף הועבר בטעות לחזי בזמן קניות, והוא מסרב להחזיר ומדבר על שפע, יקום וזכותו בכסף.
שז״ם חוזר. בתחרות מתנות עולים סיפורים על מתנות לא מוצלחות, כולל עגילים שניתנו לכלה שאין לה חורים באוזניים. עמי מתקשר עם טווסים ורמזים נוספים, ופינת הרכילות ממציאה בין השאר פירוק של מה קשור. השילוב בין פתיחה כואבת מאוד לבין האבסורד שחוזר אחריה הוא חלק מרכזי בזהות של הפריט הזה.
גם אחרי החזרה להומור, הפתיחה נשארת חלק בלתי נפרד מן הפריט ולא הקדמה שאפשר למחוק. תחרות המתנות והסיפור על העגילים לכלה בלי חורים באוזניים נותנים לצד המאזיני מקום משמעותי, בעוד עמי ופינת הרכילות חוזרים למבנה הרגיל. התקדמות סאגת הביט והשיבה של שייקה אורן מעל גיל 200 ממקמות את הפרק היטב בתוך הרצף של סוף מרץ.