קרן המצוינות: אוקראינה, בראנו בקייב וחיל הסאטירה

קרן המצוינות של 2 במרץ משודרת בימים הראשונים של הפלישה הרוסית לאוקראינה, ולכן המלחמה נכנסת כמעט לכל פינה. מתי כספי מציע להקים ״חיל סאטירה״ שיילחם באמצעות מערכונים במקום נשק. חסיד ברסלב שנמצא באומן מסרב להתפנות ומנסה להמשיך בשגרה למרות המלחמה. בראנו טגניה מדווח מקייב בקור קיצוני, מערבב שמות, רחובות ורמזים קולנועיים ומנסה לשדר כאילו הוא בשליטה.

`State of the Art Department` מציע לאוקראינים כלי נשק שהם בעיקר משחקי מילים ומוצרי אמנות. במקביל יגאל שילון חושף כביכול את ״ארכיון שילון״, אבל הקטעים שמתגלים הם למעשה סרטוני יוטיוב מוכרים והמצאות. שלום חנוך חוזר לראיון שבו הוא מתעקש שהוא לא מעניין ושאין מה לשאול אותו.

רנן השדכן מנסה לייצר התאמות, עמי מתקשר עם עוד רמזים, וג׳רי מגיע פיזית לאולפן אף שהוא אמור להיות בבידוד וממשיך עם משפטי הזן. רות מקריאה תגובות לדברים שלא נאמרו. לצד המלחמה נשמרת שגרת קרן המצוינות, אבל האקטואליה של אוקראינה היא המסגרת הברורה שמבדילה את הפריט הזה מהשבועות שלפניו.

המלחמה אינה רק רקע: כמה דמויות מנסות להמציא לה פתרונות, לפרש אותה או לנצל אותה לתוכן, ולכן השידור מתעד את הרגע שבו אוקראינה נכנסת לשפה הקומית של התוכנית. מול בראנו, ברסלב ו־State of the Art עומדים קטעים רגילים יותר של שלום חנוך, רנן, עמי וג׳רי. הניגוד הזה בין חדשות כבדות לשגרה קומית הוא מאפיין מרכזי של הפריט.