קרן המצוינות: מומו, פורים והומו דיסניוס

קרן המצוינות של 23 במרץ, מיד אחרי פורים ועם המלחמה באוקראינה עדיין ברקע. דני סביצ׳ה פותח עם הלוויית הרב קנייבסקי, הנסיעות לסיני, הקורונה שחוזרת ו״שנות הירח״ של אביב גפן. זמרת חדשה בשם מומו מגיעה להשמעת בכורה ומתברר שכל הקריירה שלה דומה באופן מחשיד לנונו: ״חיה בדרים״, ״מי אני״ ו״יצאתי עמלק״ מחקים כמעט אחד לאחד שירים קיימים, והיא מכחישה כל קשר.

סנדי מביאה טלוויזיה לאולפן, מפרשת את המלחמה, זלנסקי ולפיד ומספקת פרשנות פוליטית שמחליפה צדדים תוך כדי משפט. עמי מתקשר בעוד סבב של רמזים בלתי אפשריים. ג׳רי נכנס לעולם ה״יהוגה״ של חברות הייטק, משלב רילקס עם קרב ג׳רי ומשפטי זן. קפיטולניק חושד שמישהו מנסה לחבל בפורימון של התחנה ומאשים את שרון בבגידה ובקשרים עם צי מתחרה.

משחק סוללות שנאפ אוסף סיפורים על הרגע הקריטי שבו נגמרה סוללה. יובל נח הררי מסביר כיצד מיקי ומיני מאוס כבשו את הפיג׳מות של נשים בוגרות דרך מין קדמון בשם `הומו דיסניוס`, ובהמשך מגיע ל״אדם המקרים״ והאבולוציה של ההקרמה והגבינה. שיחת מספר שגוי עם סבתא ממשיכה את פורים: היא מטיפה ל״נכד״ על מגילה, מסיבות, תחפושות ודמי פורים אף שטייכר מסביר שאינו הנכד שלה.

זהו פריט שהזהות שלו נבנית מהחיקוי של מומו, פרשנות המלחמה והפסאודו־היסטוריה של הררי. בין מומו להררי יש גם רצף של קטעי פורים: סבתא שמתקשרת לנכד הלא נכון ומטיפה על מגילה ומסיבות, וקפיטולניק שחושד בחבלה בפורימון התחנה ומעניש את שרון. משחק הסוללות מביא סיפורי מאזינים על מצבים שבהם מצבר או סוללה נגמרו ברגע הקריטי.

עמי וג׳רי ממשיכים את הקווים הקבועים שלהם, כך שהפריט מחבר פורים, אוקראינה, מוזיקה וטכנולוגיה.