רטרוספקטיבה של שבוע קשה בתקופת גל הפיגועים, והמגישים אומרים במפורש שהשבוע היה ״מגעיל״ ושניסו בכל זאת להמשיך לשדר ולצחוק. ראובן פותח ב״כמעט שבת״ ומנסה לחזק את הציבור דרך ״מתנות קטנות״, שאותו הוא מציג כמעין פיוט, ואז הופך את המסר לרשימת מתנות — עגילים, ארנק, בושם ומקל סלפי.
בסיפור נוסף אסתי חוזרת מחו״ל ומספרת שאכלה bacon, וראובן מזדעזע כשהיא מתעקשת שזה רק ״נקניק״ ולא חזיר. דני סביצ׳ה מביא סטנדאפ שמנסה לצחוק על המצב הביטחוני דרך פחד מהקניון והוויזה. האסדה מקבלת פרק 16: אחרי שמר סטייט והרצי הורסים איגלו, מנהג אסקימוסי מחייב את ראש השבט לשאת את בת המשפחה בת ה־19; במקביל הכלב־ים, ברטה והקידוחים ממשיכים את העלילה.
כנרת מתקשרת ל״צ׳וקי״ מתוך חרדה מהמצב: היא חולמת שהוא נדקר מתחת לבית, מציעה לו מים שלפי המתקשרת שלה אמורים להחזיר אותו אליה, ומתכננת לתלות גרב מול הבית כחלק מהטקס. אמסי ישמין מגיע עם ״בטי רוקווי״ ודיס על קניה ווסט. שאלת היום בודקת אם מי שמסיים את המים בכד בעבודה צריך להחליף בעצמו את המכל; 70% מעדיפים להשאיר את העבודה לאחר. זהו פריט שבו האקטואליה הביטחונית ממש עוטפת את המיטב ולא רק מופיעה כהערת פתיחה.