המיטב: אילנה בחלל, קראוס במעצר והשיבוט באסדה

לקט רחב מתקופות שונות, שמחבר בין דמויות, חדשות וסדרת האסדה. אילנה נמצאת בטקס פרידה מהשר היוצא לענייני מדע וחלל דני דנון בבנייני האומה, מתייחסת לאולם ולמופע כאילו מדובר בהפקה שלה, עושה בדיקת סאונד עם ג׳אבה דה האט, מקדמת את ״מגדלי סבידור מרכז״ ומסובבת שירי חתונות וממלכתיות לצרכיה.

דני סביצ׳ה מביא סטנדאפ על האישה, תחתונים מגוהצים, פיצה שנשכחה באוטו ושי־צו. ב״האסדה״ מר סטייט מגיע מן העתיד אל שנות השבעים ופוגש את עצמו הצעיר; הוא מנסה להזהיר אותו מפני נבה, ובמעבדה הסודית ד״ר מני גלבוע משבט את הרצי מטיפת דם שנשארה על קליפת ביצה. השיבוט מצליח אך מקבל תאריך תפוגה בגלל הזיהום מהביצה, והסדרה מחברת מדע בדיוני, עבר והמשכיות משפחתית.

כנרת מתקשרת לערן בזהות ״אביגיל״ כאילו היא סוקרת טלפונית, מחלצת ממנו פרטים על הנישואים, העבודה והחיים, חושפת עוד ועוד זיכרונות אינטימיים מהקשר הישן ומזמינה אותו לצימר למרות שעברו תשע שנים. בחדשות ערוץ 2 סביב מינוי גל הירש למפכ״ל, משה נוסבאום מנצל את האירוע כדי להציע ליונית פורמט טלוויזיה משלו.

דותן הנמר מספר שקראוס הרובוט נעצר לאחר ששתה בסופר בלי לשלם; קמפיין Headstart של 70 אלף שקל מוצג כגיוס ל־DVD אך למעשה נועד לשחרר את קראוס בערבות, עם תשורות אבסורדיות ושיר אלפבית. יגאל שילון מפזר בומבות. סולימאן מספר מחדש את תולדות הקולנוע הישראלי של שנות השבעים — דיזנגוף 97/99, אסקימו לימון, אי.טי, תל אביב הזעירה ואמנים שהופכים אצלו לסיפור אחד — ומסיים בשיר.

זהו לקט קומפוזיטיבי: אילנה, מעצר קראוס, השיבוט באסדה וכנרת כסוקרת הם עוגני חיפוש נפרדים שחייבים להישמר יחד.