תוכנית הערב סוגרת את הבאסטה: תצפית, לטיף ונורי

פרק פרידה מרכזי של תוכנית הערב בתקופה שבה הסיום כבר הוכרז. המגישים אומרים שוב ושוב ש״תוכנית הערב סוגרת את הבאסטה״, שב־1 בינואר התוכנית יורדת, שנותרו בערך שמונה ימים ושבע תוכניות, ושעכשיו מתקיימת מעין ״מכירת חיסול״ שבה מוציאים מן הארכיון כל מה שאפשר לפני הסגירה.

לכן המסגרת עצמה היא ה־milestone החשוב ביותר של הפריט, גם אם זה עדיין לא השידור האחרון ממש. פאפה חוזר עם תצוגת אופנה ופריטים שמתרגמים את עולם האופנה לשפה הפרטית שלו. קטע טלוויזיה ישן בשם ״תצפית״ מנבא את שנת 2000 ומציג Dream Tape 2000 שמקליט חלומות; אריק לביא מסביר מושג עתידני בסגנון ״מאש־אפ״ כאילו מדובר במדע בדיוני.

דן מציע תוכנית מחליפה בשם ״דן עם שיר״ — שעתיים של הקדשות ושירים — והמגישים קוראים דוגמאות ברכה ולועגים לפורמט ולרעיון שהוא יירש את המשבצת. ״החמישייה האמיצה״ חוזרת למשימה מושלגת/חג מולד בתל אביב עם מזחלות כלבים, גיבורים ומיתולוגיה דתית מעוותת. פרסומות למכללת מוציק ליין מציעות מקצועות לא קיימים, ניהול זוגיות וקורסי תורה כאילו הכול מסלול קריירה.

קטע מוזיקלי עם ״אין על גולני״ ושיר על פוטין מצטרף למכירת החיסול. לטיף ונורי — נורי מוכר הירקות ויוסף לטיף מגדל הבננות — רבים על פלפלים, מזג אוויר, מחירי בננות והדרך שבה כל אחד מבין חקלאות. ״מקבילית המוחות״ חוזרת עם עוד שאלות ותשובות אבסורדיות. עו״ד אלי בן יעקב מתקשר כאילו הוא בדרך לפגישה או לטיסה דחופה, מבקש להתקלח ומנסה תוך כדי למכור איירבוס.

לאורך השידור חוזרים הקרדיטים, ההפניה לארכיון iCast והתחושה שהצוות כבר סופר לאחור. זהו פריט farewell מובהק: ערכו הארכיוני הוא לא רק במערכונים הישנים אלא בכך שהוא מתעד את הימים האחרונים של תוכנית הערב, את הניסיון למצוא יורשים ואת הוצאת החומרים האחרונים מן ״הבאסטה״.